1אשר הוצאתיך וכו׳ דאילו לפי׳ קמא ק׳ דלא הוה צריך לזה שכבר הקדים לומר להם כן תחלה כדכתיב אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא וכו׳ ועתה אם שמע וכו׳ ולפי׳ ב׳ אינו מתיישב כ״כ אומרו מארץ מצרים דהול״ל מים סוף לכך מייתי פי׳ שלישי דר״ל הואיל ואתם שומעים קולות הרבה מהרבה רוחות אל תהיו סבורים שבכל רוח יש מושל א׳ ח״ו ולפ״ז מי שמושל כאן אינו המושל במצרים שהיא מרוח אחרת ליתא אלא אנכי וכו׳ לפ״ז נמי ק׳ דלא שייך ל׳ הוצאה מארץ מצרים כפ״ז וטפי הול״ל אנכי וכו׳ מושל בכל או כיוצא בזה. ומאי דמסיים רש״י ולמה אמר בל׳ יחיד ה״פ הואיל וכל עצמו במ״ש אנכי ה׳ אלהיך וכו׳ לא אתא אלא לאפוקי שלא יאמרו רשויות הרבה א״כ למה זה אמר ה׳ אלהיך בל׳ יחיד דאפשר לטעות הואיל והיו קולות הרבה שיסברו שאלוה א׳ מדבר עם איש א׳ ואלוה אחר עם איש אחר חלילה א״כ הוה עדיף טפי שיאמר בל׳ רבים ומשני דהוכרח לומר כן ליתן פ״פ וכו׳:2מבית עבדים מבית פרעה וכו׳ פי׳ דק״ל דכיון דעבדים רבים נינהו הול״ל מבתי ל׳ רבים ומאי מבית עבדים ומשני דר״ל מבית פרעה שהייתם וכו׳ ומייתי קרא דויפדך מבית עבדים מיד פרעה דאל״כ הול״ל ומיד פרעה וא״ת והלא פירש״י בפ׳ עד בכור השפחה שאף הם היו משתעבדים בהם וי״ל דמ״מ לא היו ישראל עבדים להם ואף שהיו משתעבדים בהם לא הוה זה בכלל הגזרה אלא מגרמייהו היו עבדי וה״ט נמי דנטלו שלהם מתחת ידם שלקו במכת בכורות דאם אי׳ שגם הם בכלל הגזרה למה לקו בשלמא פרעה ומצריים היו ראויים ללקות לפי שלא שמעו מאמר ה׳ שלח את עמי ועוד לפי שהוסיפו על הגזרה בחומר ובלבנים ועבודת פרך כענין שכתוב אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה אבל בני השפחות שלא היה יכולת בידם לעכב על אדוניהם כשלא רצו לשלחם שהרי אין דבריהם נשמעים ואינהו לא עבדי אלא שעבוד סתם מ״ט איענוש א״ו דמשום שלא היו בכלל הגזרה ומגרמייהו עבדי לכך לקו:
